#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין ספק ערלה בארץ, ובסוריא, ובחו""ל?<br>ואיזה חילוק סבר עולא שיש בין ערלה לכלאיים בזה? ומה הוא סבר להוכיח מכך?<br>ומה ענו ע""ז?"	"בארץ אסור, בסוריא מותר, בחו""ל יורד ולוקח.<br>עולא שנה גבי כלאיים יורד ולוקט בעצמו בשדה, וס""ל דבערלה החמירו שרק יקנה ולא ילקוט משום שהיא הלכה, בשונה מכלאיים שרק מדברי סופרים. ותקשי למ""ד דגם ערלה מדרבנן.<br>ואמרו דאה""נ ובשניהם צריך לשנות יורד ולוקח, או בשניהם יורד ולוקט."	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חריפי דפומבדיתא אמרי דאין ערלה בחו""ל.<br>מה אמר ריו""ח על ספיקם? ומדוע?<br>ועל ודאם? ומדוע לא יספקו זה אצל זה?<br>ומה אמר על האומר אין ערלה בחו""ל?<br>ואינהו כמאן סבור? ואיך א""ש עם מתני'?"	"לסתום הספק ולא לפרש שהוא מותר, הואיל והם מזלזלים בו.<br>ולאבד הודאי, ולא להקל לספק הואיל והם מקילים בדבר.<br>וכל האומר אין ערלה וכו' לא יהא לו נין ונכד משליך חבל בגורל בנחלת ה'.<br>ואינהו ס""ל כמו שאמרו משם ר""א דאין ערלה בחו""ל. והא דתנן במתני' ר""א אומר אף החדש, צ""ל החדש, ורק הוא נוהג בחו""ל."	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד דאיסור ערלה בחו""ל מהלכה למשה מסיני, מדוע ספיקו מותר?"	כך נאמרה ההלכה, ודאו אסור וספיקו מותר.	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך א""ש הא דאמר ריו""ח דלוקים על הכלאיים בחו""ל דבר תורה, עם מה דאמרינן דאינו אלא מדרבנן?<br>ומדוע רב יוסף עירב הזרעים וזרע?<br>ומה הקשה לעצמו מרב? ומה השיב אביי?"	"הרכבת האילן אסורה מדאורייתא, שהוקשה להרבעה, דמה זה בהרכבה אף זה, ומה זה אף בחו""ל אף זה. כלאי הכרם דרבנן.<br>ורב יוסף ס""ל דלא גזרו אלא על כלאי הכרם האסורים בהנאה, ולא על כלאי זרעים דשרו גם בארץ בהנאה.<br>וסבר לחזור בו ממה שרב זרע ערוגות ערוגות. וא""ל אביי די""ל דהוא משום נוי, או משום טירחת השמש."	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא נידו את אותו שזרע חיטים ושעורים יחד, או את אותו שזרע זרעים בכרם?	"משום דקי""ל כר' יאשיה דבעינן ב' זרעים וחרצן במפולת יד."	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך א""ש הא דתנן במתני' בכל העושה מצווה אחת דמטיבים לו, ומאריכים ימיו ונוחל את הארץ, עם הא דתנן במשנה רק על דברים מסויימים שאדם אוכל פירותיו בעולם הזה?<br>ואיך א""ש עם הא דתנן דכל שזכויותיו מרובות מרעים לו כמי ששרף את התורה כולה, ומי שעוונותיו מרובים מטיבים לו כאילו קיים את כולה? (2)"	"במתני' ה""ק, דאם יש לו זכות יתירה מטיבים לו. ובאלו דברים היינו אף היכא דהוא שקול, דאם היתה אותה מצווה שקולה מכרעת.<br>לאביי כוונת הברייתא דמרעים לו בעוה""ז להטיב לו בעוה""ב, ובמתני' איירי בעוה""ב. (ע""פ רש""י ועיין תוס').<br>לרבא ברייתא כר' יעקב דשכר מצווה בהאי עלמא ליכא."	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד למד ר' יעקב תחיית המתים מכיבוד אב ואם ושילוח הקן?<br>ומאן יימר שיהיה מעשה כזה?<br>ודילמא מהרהר בעבירה הוה? ומהרהר בע""ז?<br>והא שלוחי מצווה אינם ניזוקים? ואף בחזרתן?"	"דכתיב למען יאריכון ימיך, ואם אמר לו אביו להביא גוזלות ועלה באילן ושילח האם ונטל הבנים ונפל ומת היכן אריכות ימיו, אלא לעולם שכולו ארוך.<br>ור' יעקב גופיה חזא מעשה כזה.<br>ומחשבת עבירה אין הקב""ה מצרפה למעשה. ואף דמחשבת ע""ז מצטרפת, ה""ק ר' יעקב, מדוע לא הגינה עליו זכות המצווה שלא יחטא.<br>לס""ד בחזרתו איירי, ודחו דאף בחזרתן לא ניזוקים, אלא בסולם רעוע, והיכא דשכיח הזיקא שאני, כדחזינן דשמואל חשש אף שהלך במצוות הקב""ה."	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ראה אחר שחטא? (2)<br>ומה אמר רב יוסף שאם היה עושה כן לא היה חוטא?	א. ראה מי שנטל גוזלות במצוות אביו וקיים שילוח הקן ונפל ומת.<br>ב. ראה דבר אחר גורר את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן.<br>ואמר רב יוסף שאם היה אחר דורש קרא דלמען יאריכון ימיך כר' יעקב בן בתו, לא היה חוטא.	קידושין דף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במתני' תנן דרק מי שעשה מצווה נותנים לו שכר, והא תניא דמי שישב ולא עבר נותנים לו שכר כעושה מצווה?	שם הוא כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו.	קידושין דף לט		
